טיפול בפחדים -חרדות -פוביות אצל ילדים

 

ד"ר ציון בן אלי, פסיכולוג חינוכי ,מומחה בטיפול בחרדות, פוביות , פיתח שיטה מיוחדת, המשלבת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי((CBT עם טיפול בהיפנוזה, שיטה המאפשרת טיפול קצר וממוקד בבעיה.

 

כיצד נוצרת חרדה- פוביה  אצל ילדים?

כשילד חווה חוויה שהיוותה איום עבורו: כמו דלת שנטרקה אחריו בשירותים חשוכים ,נשיכת כלב ,

מכות על ידי חבורה של ילדים, או בוצע בו אקט אלים אחר.

החוויה הטראומטית נרשמת בזכרון כדי שהמערכת ההשרדותית תשמור על ה"אני" ותמנע אפשרות של

חזרה לכאב.

 

אצל ילדים בגיל הגן או בבית הספר יכולה להופיע גם חרדה בצורה של פוביית בית ספר .

 

 

מדוע החוויה הטראומטית בגיל צעיר הופכת לפוביה מאוחר יותר?

נדמיין שיש במוח שלנו דיסק קשיח, שבו נרשמת חוויה טראומטית כגון כליאה במחסן חשוך.

הפחד ותחושת חוסר האונים נרשמים "בדיסק הקשיח". בכל פעם שתתרחש חוויה,

שמזכירה אף במעט את החוויה הטראומטית, תתעורר חרדה.

 

 

מדוע מומלץ שלא להתעלם מהסימפטומים ?

* כיוון  שחרדה מביאה לעוד חרדה .

* כיוון שחוויות טראומטיות חוזרות ונישנות מעצימות את עצמן, כמו חבית שמתמלאת

בחומר רעיל  עוד ועוד....

 ככל שהחוויה התרחשה בגיל מוקדם יותר היא תצבור סביבה עוד ועוד חרדות.

 הדבר דומה לקוץ שעף לו במרחבי המדבר ובמשך הזמן נצמד אליו עוד שיח ועוד קוץ

 עד שהופך לערמת קוצים ענקית.

 

האם ניתן לעבוד בהיפנוזה עם ילדים?

בדר"כ - מגיל שמונה - כאשר לילד יש שפה ויכולת דימוי מפותחת דיה.

עם ילדים קטנים  יותר משתמשים בטכניקות העושות שימוש בעקרונות היפנוטיים.

נזכור שהיפנוזה נעזרת בדמיון, והפחד גם הוא מגיע מאותו מקום - מהדמיון .

 

מדוע להעזר בהיפנוזה בטיפול בחרדה ופוביה ?

ההיפנוזה מאפשרת לילד להשתחרר ולהרגע. גוף רגוע אינו חרד.

הרגיעה העמוקה מאפשרת להתמודד בצורה יעילה יותר עם גורם החרדה

ההיפנוזה מאפשרת להגיע למקום שבו התחילה החרדה, לאתר את רישום החוויה, לחזור אליה

בצורה מבוקרת ואף לתקן אותה  .

ההיפנוזה מאפשרת לשתול ב"דיסק" סוגסטיות (השאות) חיוביות, שמחזקים את היכולת להתמודדות.

 

 

כיצד תעזור לילדך בהתקף חרדה ?

1) להיות אתו ולא לעזוב אותו עד שיירגע

2)לחבק אותו ולומר לו שאתה  איתו ומגן עליו

3)לנשום יחד איתו נשימות עמוקות מספר פעמים

4)להפנות את תשומת לבו לעניין אחר

 

 

גישה מערכתית משפחתית לטיפול בחרדה בפוביה בילדים

יש מקרים שבהם טיפול ממוקד בבעיה, טיפול בילד ובסימפטום, אינו מניב תוצאות, או מניב תוצאות

חלקיות או זמניות.

במקרים אלה מתייחסים לגורמים נוספים המעורבים בבעיה, כמו: בני משפחה, חברים,

מסגרת חינוכית (גן, בית הספר).

גישה מערכתית משפחתית תיקח בחשבון את כל הגורמים הנ"ל.

 

 

 

דוגמא לפוביית בית ספר:

ילד בן 10 בכתה ד' מסרב בכל תוקף ללכת לבית ספר. ניסיונות לטפל בו אישית  לא הניבו תוצאות.

בפגישה עם הילד והוריו אותרה הדינאמיקה של החרדה ונעשתה דיאגנוזה של הבעיה. התקבלה תמונה

לפיה האבא, שהירבה לנסוע לחו"ל לרגל עבודתו, פיתח לאחרונה קשר מחוץ לנישואין.

המתח והמריבות שבין ההורים השפיעו על האם. הופיעו אצלה תופעות פיזיות בצורה של לחצים וכאבים בחזה .

בחדר מיון איבחנו חרדה .

יום לפני שהאב עמד לנסוע לחו"ל הילד היה אחוז פחד וסירב ללכת לבית הספר.

הדבר היחיד שהרגיע אותו היתה הסכמתו של האב לדחות את נסיעתו לחו"ל וללוות אותו לבית הספר.

 

הטיפול כלל שתי פגישות משפחתיות בהם נאמר לילד שהוא מנסה לעזור לאמו החרדה מנסיעותיו של אבא,

והוא מאוד דואג מה יקרה ליחסים בין ההורים, במיוחד לנוכח כך שבאחת המריבות שמע דיבורים וצעקות

על גירושין. הוא חרד שאם ילך לבית ספר משהו נורא יקרה בבית, לכן זה הגיוני שיפחד ללכת לבית ספר.

 

הילד עזר להביא את הוריו לטפל בבעיה שלהם - הביא אותם למומחה שיכול לעזור גם להם ולכן

יוכל לחזור לבית הספר.

האב הסכים לדחות את נסיעתו למספר שבועות כדי לטפל במערכת היחסים עם אשתו.

נבנתה תכנית טיפולית עבור הילד, שהחזירה אותו באופן הדרגתי לבית ספר.

תוך שבוע חזר ללימודים באופן מלא . להורים נבנתה תוכנית לטיפול זוגי סביב הקשיים שלהם.

 

מקרה זה ממחיש את ההקשר המערכתי של הבעיה ואיך ילד יכול להקריב עצמו כדי לשמור על הזוגיות

של הוריו. ההבנה המערכתית מאפשרת לראות את הסימפטום הגלוי בצורה המרמזת על קושי סמוי.

 

 

 

לקריאה נוספת :  טיפול בהיפנוזה