יעוץ פילוסופי

המילה "פילו-סופיה", פירושה: אהבת-החוכמה. זכינו להנות מאהבת החוכמה של ההוגים הרבים לאורך ההסטוריה ולהכיר את דרך ראייתם והבנתם את האדם, החיים והעולם. הפילוסופיה היא אבי המדעים. ממנה יצאו זרועות החקירה הרבים של המדע, הרוצה לחקור ולפענח את העולם. בקצוות השונים של העולם, כמו הודו מחד, ויוון העתיקה מאידך, כבר בתקופות של לפני הספירה, פילוסופים איתגרו מחשבות ואמונות שליטות בחברה. ביוון העתיקה, למשל, בתחילת המאה החמישית לפנה"ס, ניהל סוקרטס ברחובות דו-שיח דיאלקטי, שבעזרתו הצביע על כך שאנשים מקבלים את מה שאומרים להם מבלי לחקור ולוודא שאכן הדברים אמיתיים. סוקרטס גיבש למעננו את הגישה של העמדת שאלות בדבר טיבו ומהותו של כל דבר. הוא שאל מהו האומץ, מהי המידה הטובה, מהי הידיעה.

אפלטון, תלמידו, שגם כתב את דברי מורו לאחר מותו, מדגיש את מקומו החשוב של הפילוסוף בחברה. ביצירתו הגדולה "המדינה" הוא מדגיש שהשליטים צריכים להיות פילוסופים, שחוקרים ומפענחים, כדי להוביל את העם לחיים נכונים. ב"משל המערה", שבאותו חיבור, הוא מדמה את האנשים לדמויות שיושבות במערה חשוכה ועיניהם יכולות לראות רק צלליות. הם מאמינים רק למראה עיניהם ואינם מוכנים להקשיב לחברם, שהצליח להשתחרר ולצאת מהמערה וחוזר ומשתף אותם בפלאים שלא יכלו לראות עד כה. בהמשך לכך פיתח אפלטון את תורת האידאות שלו, הרואה את הצורה כהשתקפות של אידאה-רעיון, הקיים לפני החומר.

אריסטו, שאחריו, שלל את רעיון האידאות של אפלטון, וראה את העולם החומרי כדבר הממשי היחיד. ההתנסות האמפירית היא זו שמאפשרת להבין את העולם. תוך התבוננות בעולם, הבחין אריסטו בארבעה גורמים: חומר, צורה, סיבה ותכלית. פעולות האדם הם תמיד, לדעתו, פעולות שיש בהן תכלית והתכלית העליונה של האדם – היא האושר.
שלושה הוגים אלה תרמו את תורותיהם לחברה המערבית בתחילת ימיה המודרניים. אחריהם במקומות שונים בעולם, במהלך ההתפתחות, דרך הימים החשוכים של תקופת ימי הביניים, ועד היום הופיעו ומופיעים תיאורטיקנים רבים ושונים, שהצורך לחקור ולהבין לא מרפה מהם והם אף משלמים בחייהם ומועלים על המוקד, כשהם מעזים לערער על אמיתות מקובלות. (כבר סוקרטס נידון להריגה ביוון העתיקה).

הייעוץ הפילוסופי מסתמך על תורותיהם של ההוגים מכל הזמנים ונעזר בהבנות שלהם, במטרה ליישם אותם בחיינו ולשפר את איכות חיינו.

מתי ניתן להעזר ביעוץ הפילוסופי ?

בצמתים בחיים, כשאנחנו עומדים מול דילמות וצורך לקבל החלטה
במצבי משבר, כמו: משבר זהות, משבר בקריירה, משבר במערכת יחסים
בשאלות של הגשמה ומימוש עצמי
במצבים של תקיעות וכמיהה לשינוי
במצבים של מבוכה וחוסר שביעות רצון
בשאלות של חינוך ילדים
בשאלות בתוך מערכות יחסים
בשאלות הנוגעות בערכים
כשיש צורך לחשוב ולנתח יחד עם עוד מישהו ארוע שהתרחש בחיים
כשיש סקרנות ונכונות ללמוד מתורותיהם של אחרים ורצון להרחיב את שדה הראייה והמחשבה

איך זה מתנהל ?

"אינך יכול ללמד את האדם דבר. אתה יכול לעזור לו למצוא את הדבר בתוך עצמו" (גלילאו גליליי).
על הנחה זו מבוסס היעוץ הפילוסופי.

בפגישות היעוץ "מגוייסים" הפילוסופים לעזרת הנועץ. היועץ משמש כ"מתווך", המציג את הגישות הרלוונטיות לדילמה שעולה. תפקידו של היועץ לעזור לנועץ להיות הפילוסוף של עצמו, לחקור את תפיסותיו ודרך התנהלותו, לוותר על הבלתי יעיל ולאמץ עבור עצמו את היעיל. היועץ נמצא שם מלווה, מאתגר ותומך.

בשיחה המשותפת אנחנו חוקרים את הנושא שעולה, מזהים תפיסות והשקפות עולם, שאנו מתבססים עליהן ובוחנים את אמיתותן. אנחנו מרשים לעצמנו לשים סימני שאלה במקומם של סימני הקריאה, שהיו ברורים וחזקים כל-כך עד כה, ומקשיבים לקולם של הפילוסופים ואופן מחשבתם בנושא שמעסיק אותנו. לעיתים קרובות אנו מגלים שקיבלנו כ"כזה ראה וקדש" אופני מחשבה והתייחסות העוברים מדור לדור, גם כשנוכחנו לדעת שאינם תורמים לחיינו ואף מחבלים. בתהליך היעוץ אנו בודקים מה ראו וחשבו הפילוסופים ומנסים ליישם מתוך גישתם לתוך חיינו, כדי להפכם לקלים ובריאים יותר.

לאורך ההסטוריה כולה, אנו עדים ל"דעה של הרוב" ולפריצות הדרך של אותם מעטים, שהובילו לשינוי. סוקרטס, שהוזכר בתחילת פרק זה, הועלה על המוקד כשניסה לאתגר בשאלותיו את החשיבה של הרוב. בהמשך נאסר גלילאו גליליי (המצוטט לעיל) על כך שהעז לתמוך במודל ההליוצנטרי של קופרניקוס, המצביע על כך שכדור הארץ סובב סביב השמש, ולצאת נגד המודל הגאוצנטרי, בו תמכה הכנסייה, לפיו כדור הארץ הוא סטטי ועומד במרכז היקום.

הוגים אלה ואחרים לא יכלו להרפות, חרף ההתנגדות מולה עמדו. הם העמיקו וחקרו ועזרו לחברה כולה לצאת מ"נקודות העוורון". אדם המגיע ליעוץ הפילוסופי, גם הוא בעמדת החוקר. גם הוא אינו מרוצה, מתוסכל ומחפש פתרונות. גם הוא רוצה לראות ולהבין יותר ובתהליך היעוץ הפילוסופים "באים לעזרתו".