מרכז יהלום-לחיות את ההווה

בטיפול הרוחני רואים את העבר והעתיד כקיים אך ורק בזכרון או בדמיון, כתוכנה שנרשמה
במיינד או כהשתוקקות שלו.
מה שבאמת קיים הוא רק ההווה, שקורה כאן ועכשיו.
לכן בטיפול רוחני אנחנו מתייחסים לעבר כסיפור שעולה מתוך הזכרון ולתכנון העתידי כנתונים
המעכבים את תחושת המלאות ברגע הנוכחי.

תיאוריות פסיכולוגיות הולכות אל העבר ומבקשות שם את ההסבר, כדי ליצור הווה ועתיד
טובים יותר.
תיאוריות רוחניות טוענות שההווה, כפי שהוא עכשיו, הינו בדיוק כפי שהוא צריך להיות, כיוון
שאם לא כך - הוא היה אחרת. אין בו טוב ורע, נכון ולא נכון, יפה ומכוער - יש את מה שיש !!!

תיאוריות פסיכולוגיות מנסות להסביר את מקור המצוקות שלנו בהיסטוריה של חיינו.
תיאוריות רוחניות מסבירות את הסבל בעמדה שלנו כלפי המתרחש. טענתם הינה שהמתרחש
פשוט קורה, מתרחש, אלא שפרשנותנו היא זו שהופכת אותו לסבל או להנאה.

אם רק היינו יכולים להתבונן בכל הקיים, על כל גווניו וצורותיו, ללא ביקורת, ללא שיפוט, בידיעה
שאנחנו המתבוננים ולא הדמויות בהתרחשות - מה אז היינו חווים?
אם רק היינו יכולים להיות נוכחים, צופים שקטים - איך אז חיינו היו נראים ?

הארועים מתרחשים תמיד בין שני קטבים - של מתח ורפיון,שקט וסערה, כאב ועונג, בנייה ובלייה
ועוד ועוד ... היכולת שלנו לחשוב ולנתח, סיווגה אותם כטוב ורע, כנכון ולא נכון, כמותר ואסור.
הפרשנות שלנו היא זו שהוסיפה לכאב את מימד הסבל ולעונג את מימד ההנאה.
"עולם כמנהגו נוהג" ואנחנו מפרשים אותו.

"גלים" של התרחשויות עולים ויורדים ב"אוקיינוס" החיים ואנו מוצאים את עצמנו מבוהלים מחלקם
ושמחים לקראת אחרים, מספרים על חלקם סיפורי בעטה ועל אחרים סיפורי כמיהה.
אילו היינו רק מתבוננים וחויים, היה המתרחש רק מופיע וחולף...מתרחש וחולף... מתרחש וחולף...
היינו אז נוכחים מול היש, שקטים, מקבלים. לא מבקרים, לא שופטים, לא משתוקקים, לא נזהרים,
לא פוחדים = אוהבים !!

חומר נוסף לעיון :
סיפור - חשיבות הזמן

חזרה לתחילת הפרק